מי אתה אהר’לה קמינסקי ?

ולמה אלון אולארציק חייב לך את ההצלחה שלו בכוורת ? …

 יום שישי, 9.3.18 | מאת: מוטי ברגר

נתחיל כרגיל בסיפור אישי. בשנת 2001 עבדתי בד״ר דראם אצל חברי הטוב יוסי בוזין, ביום השני לעבודה, פונים אלי מהעבודה, ומבקשים ממני לעזור לקמינסקי בגלל שהוא שבר את הרגל ולהיות הנהג/העוזר שלו באיזו הופעה פרטית. הגעתי לבית שלו בתל אביב מפוחד, בכל זאת מדובר באייקון ענקי. ופגשתי איש חביב וצנוע, ובכמה השעות הבודדות שביליתי איתו. גיליתי אדם מרתק, ובעיקר מתופף ואמן ענקי ! שההגדרה של פיטר פן לחלוטין הולמת אותו. רגל שבורה או לא רגל שבורה, האיש בולדוזר אמיתי. סביר להניח שהוא לא זוכר אותי מאז, אבל אני לחלוטין זוכר את האיש הגבוה והצנוע הזה. זאת היתה ההכרות הקצרה והאישית שלי , עם אולי האייקון הכי גדול בעולם התופים הישראלי. אהר’לה קמינסקי.

אהרון אהר׳לה קמינסקי, נולד בשנת 1941 בתל אביב ברחוב שנקין שהיה רחוב של בעלי מלאכה הרבה לפני שנהפך בסוף שנות ה 80 לרחוב תוסס. קמינסקי נולד וגדל בתחילת שנות ילדותו בבית שהיה בעצם בית חרושת לבגדי תינוקות. בן להורים גרושים דבר שהיה חריג מאד באותה תקופה. הבית שבו גדל לא היה בית מוזיקלי במובן של הורים מוזיקאים, דווקא מקור ההשפעה הראשון שלו הגיעה כן ממקור משפחתי וזה היה אחיו הגדול שמואל, שטיפח את הילד והשמיע לו מוזיקה קלאסית ולקח אותו לתערוכות והעניק לו חינוך תרבותי, אהר׳לה מספר שהוא חייב לאחיו הגדול את מקור ההשפעה המוזיקלי הראשון שלו.

כבר בבית ספר בלפור בתל אביב, חלם הילד הצעיר להיות מתופף, למרות שהכלי הראשון שלו היה משולש… אבל במסיבות השכבה בימי שישי, הכלי הבא היה בעצם פח פשוט, עליו הוא תופף באותם מסיבות. ככה שהחיבור לקצב וגרוב החלו כבר באותם שנים מוקדמות.

כבן להורים גרושים, נשלח אהר׳לה בגיל צעיר מתל אביב בהתחלה להדסים ולאחר מכן בכיתה ה׳ הוא עבר לחניתה. שם בחניתה הוא נחשף לראשונה למוזיקת הג׳אז. צריך להבין את התקופה, בישראל של שנות ה 50 מוזיקה מערבית לא הושמעה בכלל, הקו המוזיקלי באותם שנים הורכב בעיקר ממוזיקה רוסית. וג׳אז נחשב באותה תקופה למוזיקה מערבית לחלוטין. המפגש הראשון של אהר׳לה עם מוזיקת הג׳אז היתה בגיל 15 בערך, בסוג של טעות כפי שמספר אהר׳לה, הוא עבד ברפת והוא נשלח לקרוא לרפתן שאיחר לעבודה, ושהוא הגיע לקרוא לו הוא ראה אותו מקשיב למוזיקת דיקסילנד, וזה היה בעצם המפגש הראשון שלו עם מוזיקת הג׳אז.

הגיג הראשון שלו כמתופף מקצועי היה יחד עם נגן אקורדיון בערבי פנויים פנויות. אהר׳לה ביקש מאביו לקנות לו מערכת תופים לצורך ״ מסע ההופעות ״ הזה. אחרי שכנועים הסכים אביו לקנות לו מערכת תופים. באותה תקופה היה קשה להשיג מערכות טובות, ככה שהמערכת הראשונה היתה מערכת פשוטה מאד. אבל עשתה את העבודה, כי השלב הבא היה כבר להקת הנח״ל. להקת הנח״ל של אותם שנים, היה כוכב הנולד של היום. זה היה חלומו של כל ישראלי שרצה להיות על במות. להיות חלק מהדבר הזה שנקרא להקת הנח״ל. והכן אחרי אודישן מוצלח עבר אהר׳לה והתקבל ללהקת הנח״ל.

אבל אם כל הכבוד לאתוס הישראלי שנקרא להקת הנח״ל. הדבר האמיתי בשביל אהר׳לה קמינסקי הצעיר, היתה מוזיקת הג׳אז. כבר בלהקה הוא החל ״ לחקור ״ אודות המוזיקה הזאת. בהופעה במועדון עומר כיאם ביפו, הוא ראה לראשונה הופעת ג׳אז של הפסנתרן שיהפוך לחבר קרוב בשם זיגי סטארלינק, הרכב הגאז הזה פשוט ריתק אותו. באותה הופעה, כמו כל דבר שקורה לפעמים בחיים. קרה המקרה והמתופף של אותו הרכב הלך לשתות איזה דרינק או משהו בסגנון הזה, ואהר׳לה ניצל את ההזדמנות, ועלה לבמה והחל לנגן עם יתר הנגנים של אותו הרכב. בהמשך המשיך אהר׳לה לנגן עם זיגי בהרכב של פסנתר ותופים במועדון ביפו, זאת היתה התחלה לקשר ארוך, עד למותו של זיגי בסוף שנות ה 60..

אהר׳לה שבתחילת הדרך לא למד באופן מסודר, ובעקבות שיחה עם זיגי החליט לקחת כמה שיעורים אצל המתופף שנחשב באותה תקופה למתופף הכי טוב בארץ, המתופף יוסף בורלה, עיקר ״ השיעורים ״ היו סוג של ג׳אמים קטנים, שבהם יוסף חילק הערות קצרות, שיעורים אלו הופסקו על ידי אהר’לה אחרי תקופה קצרה.

אחרי מות אביו נאלץ אהר׳לה לחזור ולנהל את בית החרושת המשפחתי. בזמנו הפנוי בעיקר בשבתות המשיך אהר׳לה לנגן יחד עם זיגי במועדון ביפו, לאט לאט החל לגלות בהם עניין גרעין של קהל קבוע שמורכב בעיקר ממוזיקאים, שחיפשו כנראה אלטרנטיבה מקומית למה שקוראים ג׳אמים. דבר שעובד גם היום. הג’אמים האלו נמשכו עד נקודה מסוימת שבה החליטו בעלי המועדון ביפו להפסיק עם הג’אמים האלו, אז החברים המשיכו לנדוד כל פעם למקום אחר.

אחד מאותם מבקרים קבועים בג׳אמים האלו, היה הסקסופוניסט מל קלר, שצירף את אהר׳לה להרכב הקבוע שלו שהופיע הרבה במה שנקרא אז " הופעות בקיבוצים " .

אהרל׳ה החל את תקופת ההקלטות שלו עם אני לא טועה יחד עם להקת התרנגולים, ששם הוא ניגן על בונגוס. בהמשך היו את החלונות הגבוהים שאתם חלק אהר׳לה בהקלטות יחד עם המתופף זוהר הלוי.

אחרי חודש בארצות הברית יחד עם חברו זיגי, ואולי בגלל זה החליט בשנת 67 אהר׳לה לעזוב את העבודה בניהול העסק המשפחתי, והתחיל רשמית לעבוד פול טיים כמתופף מקצועי, מאז ועד היום.

בסוף שנות ה60  בדרום תל אביב היה מועדון שנקרא ״ ברברים ״ זה היה למעשה דיסקוטק של סטודנטים. אהר׳לה יחד עם עוד כמה חברים שכרו את המקום בימי ראשון לצורך אותם ג’אמים של ג׳אז עיקר הקהל היה מורכב בעיקר מנגנים. וזה היה המקום היחיד ששילם לנגנים. והמקום החל לצבור תאוצה וימי הראשון האלו הפכו להצלחה מפתיעה.

הברברים עבד משנת 66 ועד שנת 79

השלב הבא החל בעצם כהרכב ריקודים והרכב להקלטות שנקרא ״ הברנשים של פיאמנטה ״ יחד עם אלברט פיאמנטה, דבר שהוביל להקלטות עם אריק אינשטיין באלבום ובסיבוב ״ מזל גדי ״.

בשנת 1970 נסע אהר’לה לטיול של אחרי צבא… לתקופה של 8 חודשיים. בתור המתופף הבית של חברת סי. בי. אס בישראל, השמועה אודות המתופף הישראלי הגיעה אל מעבר לים. דבר שפתח לו דלתות רבות וקשרים רבים החלו באותו טיול.

.

במסגרת אותו טיול, שמתוכו בילה אהר׳לה בברזיל בתקופה משמעותית ביותר , התקופה של לפני הקרנבל. אהר’לה מגדיר את התקופה, כבית הספר האמיתי שלו " בית ספר של החיים " גם אצלי תמיד עבד הכי טוב.

החשיפה שלו לתרבות של המוזיקה הברזילאית לא רק לימדה אותו על אותו קו מוזיקלי, אלה גם אל כל מיני כלי נגינה בעיקר כלי הקשה

אהר׳לה היה בעצם בין הראשונים שהביאו לישראל את אותם כלי הקשה, והכניס אותם לתרבות המוזיקה הפופולרית של סוף שנות ה 70.  

עוד נקודת ציון חשובה היתה ללא ספק להקת הפלטינה, שהיתה למעשה להקת ג׳אז, אבל לצרכי פרנסה ההרכב עבד גם בתחום המוזיקה הפופולרית, הלהקה מזוהה בעיקר כלהקת הליווי של אריק אינשטיין שגם נתן לה את שמה.

סיפור מעניין בהקשר של הפלטינה, אחד הבסיסטים בפלטינה היה אלון אולארציק. שעזב את הפלטינה עקב נסיעה לחו״ל. שאלון חזר הוא רצה לחזור לפלטינה אבל התפקיד כבר אוייש על ידי בסיסט אחר. דבר שהוביל את אלון לעבור ולנגן עם להקה קטנה ואלמונית בשם כוורת…

מנהטן טרנספר היתה עוד הזדמנות, אהר׳לה הצטרף לסיבוב הופעות של הלהקה. סיבוב בהחלט חשוב. שכלל הופעות בארצות הברית ואירופה.

שמדברים אל אהר׳לה צריכים לציין את בית הספר שלו. אני זוכר בתור ילד שכל מי שהכרתי היה אומר לי אתה חייב ללמוד אצל אהר׳לה אם אתה רוצה להיות מתופף גדול. אז לצערי לא הקשבתי לאף אחד, ולא נהייתי מתופף גדול. אבל ללא ספק אהר׳לה גידל דור ענק של מתופפים בישראל. ואל כך כולנו צריכים להודות לו.

אהר׳לה נימנה גם על מקימי פסטיבל הג׳אז בישראל. תופעה מדהימה שמביאה אין ספור צופים כל פעם מחדש לפסטיבל מוזיקה בעל קו מוזיקלי אחר. דבר שכנראה התחיל עוד מימי מועדון  ״ הברברים ״.

בשנים האחרונות עוסק אהר׳לה ביוזמה פרטית שלו, של הופעות בעיקר לארגונים וחברות. מדובר במפגשי מוזיקה וגיבוש של חברות שבהם לוקחים את כל העובדים ובניצוחו ובהדרכתו של אהר׳לה מקימים אנסמבל מוזיקלי אחד גדול.

בנוסף ב 1990 הקים אהר’לה הרכב בשם " אהר’לה קמינסקי וחברים "  יחד עם ליאוניד פטשקה, גורי אגמון, ואבישי כהן. הלהקה זכתה ב 1991 בפרס ראשון בפסטיבל הג’אז בים האדום.

ב1995 הפכה הלהקה לשלישיה שאל לאוניד הצטרפו ברוטציה אלי מגן ואמיל רם.

ביום העצמאות שנת 1997 קיבל אהר’לה פרס מפעל חיים מטעם " אשכולות ".

מבחינת תופים הוא מנגן הרבה שנים על כל מיני מערכות, המזוהות ביותר הם המערכות של פרל ושל בוזין..

לסיכום, אי אפשר לתאר את הנוף הישראלי המוזיקלי בלי אהר׳לה קמינסקי. האיש הגבוה הזה הפיטר פן הניצחי, הוא ללא ספק עמוד התווך של המוזיקה הישראלית. האיש מלווה את פס הקול בישראל מראשית הדרך. הוא המתופף היחידי בארץ עם כל הכבוד לשאר המתופפים, שיכול להקרא אגדה עוד בחייו ! הרבה בריאות ועוד הרבה שנים של עשייה ומוזיקה, אהרון אהר׳לה קמינסקי. .

מתופף ענק !